MarcomMall
חיפוש באתר
חיפוש באינדקס
קטגורייה/תחום עיסוק
תת קטגורייה
איזור בארץ
חיפוש לפי שם

תוכן שיווקי: שישה צעדים של תכנון בדרך לכתיבת הפוסט המושלם


כתיבת בלוג זה כבר לא איזה קטע נחמד של משוגעי אינטרנט, אלא מהלך שיווקי מחושב היטב שמוביל לתוצאות עסקיות בקופה. אז... איך עושים את זה נכון? איך כותבים תוכן שיווקי שיעשה את העבודה ובאמת יביא לקוחות לעסק? בסופו של יום, ובהתבסס על ניסיון הכתיבה שצברתי בכמעט 30 שנה של כתיבה ועריכה, אני יכולה להגיד שזה פשוט כמו 1-2-3: 1. תכנון; 2. כתיבה; 3. הגהה. זהו. זה כל מה שעליך לעשות כדי להפוך את הידע המקצועי שצברת לאורך שנים של עבודה, יזע ומאמץ, לתוכן שיווקי אפקטיבי ומועיל, שמושך קוראים והופך אותם לקונים. רוצה גם? אני מזמינה אותך להצטרף אליי לחלק הראשון של המסע, שבו נלמד מה נדרש כדי לתכנן את הפוסט המושלם. שנתחיל?

חלק ראשון: תכנון המסר
תכנון פירושו: להחליט מה ברצונך לומר בפוסט שלך. נשמע פשוט? הבה נזכר בכל אותם פוסטים שקראנו, שהיו מלאי פרטים, קפצו מרעיון לרעיון, עברו מסגנון לסגנון ובסופו של יום השאירו אותנו עם גבות מורמות... כאילו... מה רצה המשורר לומר?... נשמע מוכר? אני רואה פוסטים מבולבלים ונטולי מיקוד כאלה כמעט מדי יום ביומו. אז... לא. זה לא הפוסט שאנחנו רוצים לכתוב.

תהא מטרת הבלוג שלך אשר תהא, לשעשע, לידע, להעשיר או לחלוק מחשבות, הדבר הראשון שברצוננו להבטיח הוא שהקוראים שלנו יבינו מה אנחנו אומרים.
רק מה: הדברים היו יכולים להיות כל כך הרבה יותר פשוטים אם רק היינו אומרים את מה שברצוננו לומר בצורה פשוטה וברורה... כי מה שהרבה פעמים אנחנו שוכחים בדרך הוא, שדברים שרואים מכאן לא רואים משם... וכאשר אנחנו כותבים על נושא מסוים, הקוראים שלנו עלולים לראות דברים אחרים לגמרי, שהם בבואת האינטרפרטציה שלהם.
לכן, כשאנחנו כותבים – כדאי שנוודא שמה שאנחנו כותבים מייצג בצורה הטובה ביותר את מה שהתכוונו לומר:
• שהטון ורוח הדברים יעברו בצורה מדויקת, גם כשהם משתנים לאורך הטקסט
• שהרגשות והמסרים יעברו היטב באמצעות המילים הנכונות
• שבחירת המילים ובניית המשפטים תתאים לשינויים שברצוננו לייצר אצל הקוראים
• והכי-הכי, שהמילים שלנו יובילו את הקורא יד-ביד, צעד אחר צעד, בבטחה ובאופן קוהרנטי, מהמסר הנרמז בהתחלה, דרך המסר הנלמד לאורך הדרך, אל המסר הנרכש בסופו – אותו מסר, שיהפוך את הפוסט שלנו לכלי שיווקי שמביא תוצאות בקופה.

וזו בדיוק הסיבה שהרבה לפני שלוקחים את העט ליד (או מניחים את היד על המקלדת...) צריך לתכנן את המסר.

סוף מעשה במחשבה תחילה
תהליך תכנון מדויק ואפקטיבי הוא קצת כמו לקלף ארטישוק, שכבה אחר שכבה:
• ראשית, עלינו להגדיר את ליבת המסר, שזה המקבילה האנלוגית של החלק הפנימי של הארטישוק, זה שכדי להגיע אליו אנחנו מוכנים לקלף ולקלף את העלים, שעה ארוכה.
• שנית, עלינו לתכנן את פרטי המסר: איך לכתוב, כמה לכתוב, מה לכתוב ומה לא לכתוב... אלה החלקים הקרובים ללב הארטישוק, עליהם עלינו להתגבר ואותם לעבור רגע לפני שאנחנו מגיעים אל הנגיסה המתוקה והנכספת
• שלישית, עלינו לתכנן את הפתיח. פתיח טוב, בנוי בצורה נכונה ומעורר סקרנות במידה הרצויה, הוא חלק בלתי נפרד מפוסט מוצלח, והוא זה שיוביל אותנו פנימה, אל המסר עצמו 
• רביעית, עלינו לתכנן את המשפט הפותח של המאמר. זהו העלה הראשון שנכניס לפה, וטעמו ישפיע על הארוחה כולה
• עכשיו מגיע תור הסיכום. מה המסר שרצינו להעביר. מה הטעם שרצינו להשאיר בפי הקורא בתום הקריאה. עם איזה תובנות חדשות הוא ייצא לדרך ומה יגרום לו לתרגם את התובנות למעשים.
• ולבסוף, סוף סוף אנחנו מגיעים לכותרת. ארטישוק הוא ארטישוק הוא ארטישוק... אבל מה יגרום לנו להושיט את היד ולגעת? מה יגרום לנו לעצור, למקד את תשומת הלב במוצר האחד (ולענייננו, במאמר הספציפי) ולהחליט שזה מה שברצוננו לקרוא ולהקדיש לו את זמננו היקר בדקות הקרובות? זהו תפקידה של הכותרת, והיא מחוברת באופן מובהק וברור לסוף המאמר, ממש כמו שהמחשבה על טעמו של הארטישוק המבושל מחוברת לדוכן הפרי.

ששת הצעדים בדרך לפוסט המושלם - מטריצת התכנון
רוב האנשים מגדירים תכנון כסוג של מחשבה, שמנסה לחבוק את הנושא העומד לפניהם, ולהגיע לסוג של מסקנה שתשפיע על החלטותיהם ותכוון את מעשיהם. והתוצאה? שנייה וחצי אחרי שהמחשבה מסיימת לעבור להם בראש – מסתיים התכנון ומתחילות השליפות.
שעל כן... אני מבקשת מכם לעצור את הקריאה. עכשיו. כן, גם את. לעצור. ולהצטייד בדף נייר חלק ובעט. יש לך רק עפרון? גם עפרון יעשה את העבודה.
מחשב? מממ... בשלב הזה, אני ממליצה להיפרד לכמה דקות מהמחשב. עם כל הכבוד לקדמה הטכנולוגית, יש דברים שצריך לראות בעיניים ולהרגיש בלב.

תכנית טובה היא תכנית כתובה.
תכנית טובה היא תכנית כתובה, בנויה בשלבים ברי יישום - צעד אחר צעד, בדרך למטרה שלנו: כתיבת הפוסט הטוב ביותר.
רק תכנית סדורה וברורה תבטיח שלא נסטה מהשביל, ולא נלך לאיבוד בין הפרטים, ולא נתעופף בעקבות כל מיני מחשבות והגיגים מזדמנים – תועים ומתעים את הקוראים שלנו... אלא נמשיך לפתח את הרעיונות שבהם רצינו להתמקד מלכתחילה, ולהוביל את הקוראים שלנו בבטחה ובמקצועיות לשורה התחתונה, המתוכננת.

יש? אז עם עט ביד ונייר זמין (ועם מחשב צמוד במצב "הנע והמתן", מחכה לרגע שבו נוכל לעבור מהתכנון לביצוע) - אנחנו הולכים לעשות את זה עכשיו ביחד.

תכנון הפוסט - עבודה מעשית מודרכת
נתחיל בציור טבלה בגודל כל הדף. בטבלה הזאת תהיה עמודה אחת ושש שורות גדולות ורחבות, שיאפשרו לנו לשרבט, למחוק ולכתוב לעצמנו הערות, ויתנו לנו מרחב מחשבה נינוח ומלא השראה. יש? מתחילים.

הצעד הראשון: תכנון הגדרת ליבת הנושא
השאלה הראשונה שאנחנו רוצים לשאול את עצמנו היא, על מה אנחנו רוצים לדבר בפוסט. מהו המסר האחד והחשוב מכל שברצוננו להעביר באמצעות הפוסט. מה זה אומר בתכל'ס?
למשל: אם יש לנו עסק בתחום הרפלקסולוגיה – האם אנחנו רוצים...
• להקדיש את הפוסט ליתרונות הבריאותיים של הרפלקסולוגיה, באופן כללי (כחלק מבניית מודעות אצל הקוראים)
• למקד את הפוסט בהשוואה בין יתרונות הרפלקסולוגיה לשיטות טיפול אחרות (כחלק מעיצוב תהליך קבלת ההחלטות של הקוראים)
• או להציע בפוסט יישום מעשי לטכניקת טיפול ספציפית של רפלקסולוגיה (כחלק ממיתוג מעמד מומחה והפעלת טריגר ההדדיות בינינו לבין הקוראים שלנו)
(ואלה כמובן רק שלוש אופציות מתוך, תכל'ס, אינסוף האופציות העומדות לפנינו ברגע שלפני כתיבת המאמר, אך בכפוף לשיקולים של אסטרטגיית התוכן שעלינו להפעיל, ואשר הכתיבה היא חלק בלתי נפרד מהם).

עכשיו, נניח שהחלטנו לכתוב על היתרונות הבריאותיים של הרפלקסולוגיה. אני בטוחה כי לאנשי מקצוע הפועלים בתחום יש רשימה של יתרונות בריאותיים מפה ועד מחרתיים, העשויים לשפר את בריאות לקוחותיהם באופן משמעותי. אבל רגע לפני שנתחיל לשפוך את כל מה שאנחנו יודעים ומאמינים ומטיפים לו... עלינו לעצור את הסוסים ולאמץ את המשפט האלמותי של חכמינו זיכרונם לברכה: "כל המוסיף – גורע".

עלינו לזכור תמיד לחלוק מהידע שלנו במנות קטנות, או מוטב – במנות שניתנות לעיכול בנחת. אם יש לרפלקסולוגיה 20 יתרונות נפלאים – המאמר שלנו יציג רק 5 מהם. 5 יתרונות מנוסחים היטב, מגובים בדוגמאות ובהמלצות מעשיות ליישום – הם מנת מידע סבירה שהקוראים לנו יוכלו לעכל בקלות ובמהירות, ולהפיק ממנה תועלת אמיתית שתשפיע על האופן שבו יוכלו להתרשם מיכולותינו ולהתחבר אלינו בצורה טובה.

בשורה התחתונה, ליבת הפוסט שלנו תהיה, איפוא, למשל: חמשת היתרונות הבולטים של הרפלקסולוגיה, שיאפשרו לקוראים לשמור על בריאותם בצורה יעילה יותר, בתוספת דוגמאות והנחיה מעשית לטיפול.

ועכשיו, בחזרה אליך: מה תחום הפעילות שלך? במה ברצונך להתמקד במאמר? החלטת? בחרת? נא להעלות את הדברים על הכתב בשורה הראשונה של הטבלה שלנו – במשפט קצר אחד או שניים. אם בכוונתך להוסיף לפוסט דוגמאות והנחיות מעשיות – כדאי שגם זה יהיה רשום כחלק מהגדרת הליבה, כמו שכתוב בספר "הנסיך הקטן", למען ייחרט הדבר בלבך...

ועכשיו, יש לך חמש דקות למחשבה וכתיבה. אני אחכה כאן בסבלנות. אם יש לך שאלות, או אם ברצונך לקבל משוב לליבת הפוסט שבכוונתך לכתוב – אני מזמינה אותך להעלות את הדברים על קיר הפייסבוק שלי: "פתרונות תוכן לשיווק מנצח".  אשמח להשיב שם וגם לתת משוב.

הצעד השני: תכנון גוף המאמר
גוף המאמר הוא המקום שבו אנחנו חולקים עם הקוראים את המסר שלנו, וזה בדיוק המקום והזמן להסביר להם במה מדובר. איך עושים את זה בקלות וביעילות? בשלושה שלבים פשוטים וקלים ליישום:
• דבר ראשון, נכתוב משפט אחד כללי
• דבר שני, נעבה את המשפט הכללי ונהפוך אותו לקטע בן שניים-שלושה משפטים
• דבר שלישי, נבחן אם יש צורך להמשיך ולפתח את העניין לקטעים נוספים.

לצורך המחשה נחזור אל מומחית הרפלקסולוגיה שלנו. גוף המאמר הוא בדיוק המקום שבו נגדיר את חמשת היתרונות הבולטים ביותר של טיפול ברפלקסולוגיה, כאשר כל יתרון ייכתב תחילה במשפט בודד, ויצמח לקטע בן שניים-שלושה משפטים, או יותר.

כשמדובר ברפלקסולוגיה, אנחנו יכולים לדבר על שילוב של טיפול והנאה, פתרון לא פולשני, אבחון מהיר, זמינות, יכולת טיפול עצמית ועוד... מהם חמשת היתרונות הבולטים של תחום הפעילות שלך?

בשלב הזה, נתמקד ביתרונות בלבד. לצורך כך נכנס לשורה השנייה בטבלה, ונרשום בטור יורד חמישה יתרונות הקשורים לתחום הפעילות שלך. רשמת? עכשיו נוסיף לצד כל יתרון – מילים המייצגות מרכיבים נוספים של התחום. לא משפטים. מילים בודדות. רסיסי אסוציאציות.

רשמת? זהו. זה הכל. בזה הרגע סיימנו לתכנן את גוף הפוסט. את פיתוח הרעיונות והמילים למשפטים, ואת החיבורים ביניהם – נבצע בשלב הכתיבה. כעת נעבור לשלב הבא של התכנון.

הצעד השלישי: תכנון הפתיח
לכאורה, מה יותר נכון מלהתחיל בקביעת ליבת הנושא, ואז לתקתק פתיח רלבנטי ולהיכנס לגוף המאמר. נכון? לא נכון! ובוודאי לא מומלץ. רק תכנון המתחיל בדבר עצמו (גוף המאמר) יאפשר לך (וגם לקוראים) לזרום עם הנושא בקלילות, ללא כבלים נתונים של פתיח שצריך לתפור את הטקסט על פי הכרזותיו המקדמיות.
רק לאחר שבחרת בנושאים המרכזיים של גוף התוכן, באפשרותך לחזור אחורנית, ולשאול את עצמך את השאלה הבאה: למה מה שכתבתי בגוף המאמר חשוב לקוראים? מה יוצא להם מהמידע הזה?
התשובה לשתי השאלות הללו תהיה הבסיס למה שייכתב בפתיח, משום שרק כך הוא ימלא את תפקידו כעוגן שמושך את הקוראים פנימה, אל תוך הטקסט. 

הבה נבחן ביחד את חמשת היתרונות של הרפלקסולוגיה, בהם בחרנו כדוגמה לגוף מאמר ממוקד ושימושי. למה ההיכרות עם חמשת היתרונות של הרפלקסולוגיה חשובים לקורא? מה הוא ירוויח אם הוא יכיר את היתרונות הללו?

אני בטוחה שאנשי מקצוע בתחום הרפלקסולוגיה יידעו לגלגל את קצה החוט בדיוק למקום הנכון שלוחץ, תרתי משמע, על הנקודות הנכונות... ומהן הנקודות שיגרמו לקהל המטרה שלך להתעניין ולרצות לדעת עוד?

ניקח חמש דקות פסק זמן, לארגן את המחשבות והידע שיש לנו בראש, ולמנות לפחות סיבה אחת טובה ואטרקטיבית שבגינה ירצו הקוראים שלך להמשיך לקרוא ולגלות את חמשת היתרונות של תחום העיסוק שלך. וכל המרבה הרי זה משובח.

רשמת? בוודאי שצריך לרשום, וגם להקפיד לדבוק בזווית הראייה וההבנה של הקוראים שלך. לא שלך. של הקוראים.
טריק קטן לדרך, שיקל על המשימה ויקצר את התהליך: אין צורך לבנות מקשה תחבירית מורכבת. קל יותר, נוח יותר וגם נכון יותר לזרוק את הרעיונות ברשימת בוליטים. אנחנו בשלב התכנון. את הסידור והארגון נעשה אחר כך.

הצעד הרביעי: תכנון המשפט הראשון
הסיטואציה הבאה מוכרת לך היטב. הגעת לאירוע רב משתתפים. בדקות שלפני תחילת האירוע נדמה שכולם מדברים עם כולם וכולם עסוקים בעצמם ובסובבים אותם. הרעש ממלא את האולם. ואז עולה לבמה המנחה, לוקח את המיקרופון ו... מכחכח בגרונו, כדי למשוך את תשומת הלב של הנוכחים ולהבהיר להם שהגיע הזמן לעבור למוד הקשבה.

המשפט הראשון של המאמר הוא הכחכוח שלך:
• עליו להיות עוצמתי מספיק כדי לגרום לאנשים לעצור את השיחות והעיסוקים האחרים ולהפנות אליו את תשומת לבם
• עליו להיות מושך מספיק כדי לגרום לאנשים לרצות לדעת עוד על הנושא, ולהמשיך לקרוא הלאה.

איך עושים את זה?
יש לא מעט טכניקות לבחירת המשפט הראשון האולטימטיבי, והיישום האפקטיבי שלהן תלוי בגורמים שונים ומשתנים. הנה חמישה סוגים של משפט פותח, למשל:
• אפשר להתחיל את המאמר בשאלה, שברור לך כי הקורא שלך מאוד רוצה לדעת את התשובה עליה (פרחים בקנה של ציר הזמן העסקי בפייסבוק)
• אפשר ללחוץ לקורא על יבלת כואבת (חמשת המחסומים שבגללם הלקוחות לא מוצאים אותך)
• אפשר לפתוח בהכרזה פרובוקטיבית (פתרון לאיתור מהיר של מסמכים)
• אפשר להשתמש בציטוט מעניין, מוכר ו/או ומעורר מחשבה (תוכן איכותי? זה לגמרי בידיים שלנו)
• אפשר לתאר מצב רגשי או תודעתי שמשקף את המקום שבו נמצא הקורא באותה נקודת זמן (11 סיבות אטרקטיביות להכניס לשיווק שלך תוכן)

הבה ניקח את דוגמאות משפטי הפתיחה ונרתום אחת מהן לטובת המאמר על חמשת היתרונות של הרפלקסולוגיה. נקודת התחלה מצוינת יכולה להיות משפט שאלה מסקרן, שיש בו גם קמצוץ של הוכחה חברתית, כמו: מה יש ברפלקסולוגיה שהפך אותה לשיטת טיפול פופולרית, שיותר ויותר סלבריטאים מאמצים בדרך לבמה?  

ומה יהיה משפט הפתיחה שלך? על איזה כפתור הוא ילחץ? שאלה מסקרנת, הכרזה פרובוקטיבית או ציטוט שיוסיף עניין וייצר עולם אסוציאטיבי עשיר ומושך? יש לך חמש דקות לחשוב על המשפט הפותח של המסר שלך. אני מחכה...

האם זהו הניסוח האחרון כמובן שלא. אנחנו, להזכירך, נמצאים בשלב התכנון. זרקנו שאלה, ניסחנו אותה באופן אינטואיטיבי... כשנגיע לכתיבה עצמה נחזור אליה ונוכל להתאים, לדייק ולשפצר, עד להתאמה המיטבית.

הצעד החמישי: תכנון הקטע המסכם
אחד המשפטים האהובים עליי הוא גם שם ספרה של סביון ליברכט, "צריך סוף לסיפור אהבה". צריך סוף לסיפור אהבה וצריך סוף לסיפור בכלל. זה המקום שבו הפוסט מסתיים, ולכן כל פוסט צריך סוף. אבל... אם ברצונך לכתוב את הפוסט הטוב מכולם, מה שדרוש לך זה לא סוף, אלא מסקנה. תובנה. שורה תחתונה. מסר שיסכם עבור הקורא את התועלות שהוא קיבל מהמאמר שלך, וישלח אותו הביתה בתחושה של סיפוק וקבלת מלוא התמורה לזמן שהקדיש למאמר שלך.
בשביל להגיע לתחושה הזאת, נדרש תכנון מקדים. מה עליך לעשות? לקורא שוב את גוף הטקסט המרכזי של המאמר, ואז לשאול את עצמך את השאלה הבאה: נו, אז? "נו אז" זו הגרסה המקומית המרוככת ל- "so what", וזה בדיוק מה שעליך לשאול את עצמך בנקודת הזמן הזאת, כשהפתיח הבטיח, גוף הטקסט קיים, והקטע המסכם צריך לייצר את מחיאות הכפיים.
תכל'ס, אחרי ששאלת את עצמך את השאלה, כל שעליך לעשות הוא לכתוב את התשובה. לא להתעמק. לא לסגנן. לכתוב. בשליפה. כמו שזה בא לך מהבטן במשפט אחד או שניים או אפילו שלושה, עם או בלי בוליטים. זוהי הטיוטה. לא הגרסה המוגמרת. ועוד יהיה לך זמן לעבור, לסגנן, להתחבט במילים הנכונות ולמצוא את האמירה המדויקת. עכשיו תכנון!

בדוגמה שלנו מעולם הרפלקסולוגיה, אחרי שמנינו את חמשת היתרונות הבולטים של הטיפול הרפלקסולוגי, ונשאל את עצמנו את השאלה: אז מה... נוכל לחזור עם תשובה, כגון: המאמר נתן לך חמש אופציות לעשות את הבחירה הבריאותית הנכונה ולקחת את הבריאות שלך בידיים בצורה פשוטה ויעילה.

מה תהיה התשובה שלך בתחום הפעילות שלך? ניקח עוד פסק זמן של חמש דקות, כדי לקרוא שוב את התכנון של גוף המאמר שלנו, לשאול את עצמנו "אז מה?" ולהעלות על הכתב את התשובה או את התשובות שצצות לנו בראש. הנה, מילאנו את השורה החמישית של מטריצת התכנון שלנו.

הצעד השישי: תכנון הכותרת
עכשיו, משסיימנו את תכנון המאמר, הגיע הרגע לתכנן את הכותרת. האם כבר חשבת על משהו אטרקטיבי או פרובוקטיבי? כי אם לא... הנה פטנט שעובד תמיד: פשוט לזרוק על הנייר כמה מילים מהרפרטואר המילולי שעלה תוך כדי תכנון המאמר.

בדוגמה של הרפלקסולוגיה, יעלו מילים כמו: טיפול, בריאות, ידיים, קלות, 5 סיבות... איזה מילים וחלקי משפטים יעלו בתחום העיסוק שלך? כל שעליך לעשות הוא לרשום אותן בשורה השישית של מטריצת התכנון, בלי להתעכב יותר מדי על הגיון, סדר או קשר. אלה צריכות להיות מילים המשקפות את עולם התוכן של הפוסט שלך. אחר כך, בכתיבה, נשים אותן בהקשר של הקידום וניתן להם את הערך המוסף של השיווק.

ו... זהו. סיימנו את מלאכת התכנון. למה הדבר דומה? לאפיית עוגה. החלטנו לאפות עוגה, בחרנו את המתכון הרצוי, ומה שעשינו עד כה – הוא לוודא שכל החומרים הדרושים לאפייה מוצלחת של העוגה נמצאים בהישג יד, כשהם זמינים, טריים ואיכותיים.

כשמדובר בעוגה, נראה למרביתנו די ברור שלפני שמפעילים את מערבל המזון, כדאי לוודא שכל המרכיבים בסביבה. איכשהו, כשאנחנו מחליטים לבשל מאמר – אנחנו לוקחים את מלאכת ההכנה על הדרך, וברוב המקרים מדלגים היישר אל מטחנת המילים.

בשורה התחתונה:
עברנו יחד, צעד אחר צעד, את ששת שלבי התכנון החיוניים בדרך לכתיבת הפוסט המושלם. אנחנו עדיין באזור התכנון. עכשיו עלינו לרכז את כל הנתונים ולהתחיל בתהליך הכתיבה. את זה – נעשה בפוסט הבא.

עד כאן אני. ומה אתך? אני מזמינה אותך לחלוק אתי את דעתך על המאמר.
האם הרגשת שפעילות התכנון המסודרת מקלה על בניית הפוסט ומחדדת את תהליך הכתיבה שלך? איפה התקשית? איפה נהנית? האם יש לך טיפים לתרום לקוראים מניסיונך? וכמובן, אני מזכירה לך להעלות שאלות או תובנות למשוב על קיר דף הפייסבוק שלי "פתרונות תוכן לשיווק מנצח". 

מנהלת תוכן? עיתונאית? מקצוענית בשיווק?
אם ברצונך להתמקצע בניהול תוכן ולשלוט בכל הכלים, הטכניקות והחידושים בתחום, אני מזמינה אותך להצטרף אליי לקורס "ניהול תוכן למקצוענים" שייתן לך כל מה שדרוש לך כדי לנהל תוכן לקוחות ביעילות, בשיטתיות ובמקצועיות. הקורס הקרוב נפתח ב- 19.11.13. לקבלת כל הפרטים על הקורס – נא ללחוץ על הקישור.

נתראה במאמר הבא, שבו נעסוק בתהליך הכתיבה של הפוסט המושלם. לא להחמיץ!

נכתב על ידי עידית נעמן, מנכ"ל המרכז לתוכן שיווקי.
בניית אסטרטגיות תוכן I ייעוץ וליווי שיווקי I הדרכות והרצאות I כתיבה בתפירה עילית

לפרופיל של המרכז לתוכן שיווקי בפורטל מרקום מול

חזרה ל ניוזלטר מרקום מול אוקטובר 2013

חזרה לראש הכתבה

הדפסשלח לחבר
לכתבות ומאמרים נוספים...
האם סרט מוצר יכול להגדיל את נתוני המכירות?
מיתוג אג'ילי
אז איך יראה סרט התדמית שלכם - "בטוח" או "יוצא מן הכלל"?
הדרך הקלה להתאים שיווק Inbound לשוק מסוים
כיצד לבנות אסטרטגית שיווק "משפיע"
שלושה עדכונים חדשים בטוויטר שעלינו לקחת בחשבון בשנת 2015
מיטב ערוצי השיווק והטקטיקות לחברות B2B
איך לשלוט באיזון בין עיצוב אתר והפונקציונליות שלו
תקשורת שיווקית בחברה גלובלית
יצירת סרטי שיווק מבדרים ומלמדים

אודות מרקום

טיפים והמלצות אינדקס ספקים מצגות מולטימדיה עיצוב מצגות

עמוד הבית

פרסום באתר עיצוב גרפי סרטי תדמית רעיונות שיווקיים

פורום מרקום

כתבות ומאמרים תרגום ועריכה דפוס דיגיטלי מוצרי פרסום
סיפורי הצלחה מיתוג ביתן לתערוכה עיצוב ובניית אתר יחסי ציבור
מרקום ניוזלטר קורס מרקום מתקני תצוגה בנייה וקידום אתר שלומית הרץ
סדנאות מרקום כתיבה שיווקית מיתוג עסקי עיצוב פלאש דרושים מרקום
אירועים עסקיים מפת האתר כנסים וארועים עיצוב אריזות

קידום אתרים

כנס מרקום מדיה חברתית שיפוצים והתקנות
דרונט בניית אתרים
כל הזכויות שמורות למרקום מול 2009 studio-touch